אדם. חברה. חינוך. מאמרים נבחרים
"אני נורא מתעצבן כשאני שומע אנשים שמתייחסים אל הכתיבה כאל אקט מרפא. כאילו היא עוזרת לפתור מצוקות ולהתמודד עם טראומות מהעבר. לדעתי הכתיבה אינה מרפאת את הפצעים. להפך, היא שמה עליהם זכוכית מגדלת, מתמקדת במקומות השבריריים, החלשים, ומאלצת אותך להסתכל בעין חדה על הכאב".
איימן סיכסק, סופר ערבי-ישראל
זוכה פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול
הנגיף שלא חלם להיות מפורסם. על הפסיכולוגיה של הקורונה (2019)
במאמר זה אטען כי באירוע הקורונה, בשונה מקודמיו, מפעילות המדינות ובפרט ישראל, אסטרטגיית ניהול אימה (Terror Management Theory) מתוך מטרה לעצב התנהגות רצויה, ובפרט זו שעניינה "מודל בריאותי של ניהול האימה" (TMHM, Terror Management Health Model).
אפס דיגיטל, מקסימום רווח, מינימום אקדמיה
מדינת ישראל כמדיניות רוחבית מנציחה פערים חברתיים באמצעות מנגנון שמטרתו יצירת מסגרות נפרדות לקבוצות חברתיות דוגמת אוטיסטים, חרדים, מצטיינים ועוד. התוצאה הלא מפתיעה היא שמערכות החינוך, הצבא ומוסדות ההשכלה מעולם לא ביצעו כל רפורמה בגרעין ההפעלה שלהם. במאמר זה אציע מספר פתרונות לעיצוב מחדש של האקדמיה בישראל. מאמר זה נכתב טרם פרוץ מגפת הקורונה שאילצה את סגירת מוסדות החינוך וההשכלה והיווה קריאת השכמה, אך המערכת בחרה להמשיך לישון. בזמן כתיבת שורות אלו היא טרם התעוררה.
רובוטים בלי כנפיים. ד"ר גורן גורדון רוצה לבדוק מה השתבש במוחם של אוטיסטים
מכתב זועם וכואב ששלחתי לכל חברי הסגל האקדמי, בעקבות דבריו של ד"ר גורדון, העומד בראש מעבדת החדשנות של אוניברסיטת תל-אביב. "יש לי את האלגוריתם של זיהוי פרצופים, שהוא מאוד מבוסס מוח. אני יכול למפות כל אלמנט באלגוריתם שלי לאזורים במוח", "עכשיו, אני רוצה להרוס את המודל באלף דרכים שונות, עד שנקבל התנהגות אוטיסטית". אם כך אומר חבר סגל בכיר, כיצד ינהגו הורים? החברה הכללית? חברי סגל אחרים כלפי סטודנטים על הספקטרום?
תוכנית חללי העבודה של האקדמיה. המאה אולי 21, אבל הפרופיל 21
במאמר זה אעסוק במרחב בו התקבלו ההחלטות להקמת מרכזים אלו ואטען כי מדובר בהמשך ישיר לרפורמות השונות לאורך ההיסטוריה של מערכות החינוך בישראל - כל מה שלא מערער פוליטית וכלכלית על תפיסה או פרדיגמה קיימת ועל מקומם של אדוני המערכת, קרי ההגמוניה השלטת והשבעה, יצליח ויקבל תמיכה. מה שכן מערער - ידחק אל מתחת לגלגלים
כיצד מנגנון השעתוק החברתי של פייסבוק מקבעת דעות כלפי מוחלשים?
אני רוצה לדון באופן בו אוכלוסיית ההורים לאוטיסטים מבנים את השיח כלפי אוטיסטים ומנציחים במו ידיהם את הסטיגמה שפוגעת באוטיסטים, כמעט מבלי משים לב. כיצד מנגנון הצנזורה העצמית בפייסבוק מנוצל בידי אלו ששולטים על מירב הצמתים. מדוע אוטיסטים נוטים לבצע שעתוק של חרדות ההורים לגבי יכולותיהם והחשש מפני ביקורת חברתית על התנהגות מילולית או מוטורית, כך שרגישותם לדימוי עצמי היא רבה?
רובים, חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם - והמשמעות בקבלת החלטות וחדשנות
מה נוכל ללמוד מן המחקר על היווצרות אי השיוויון בין קהילות בני אדם, לבין האופן בו פועלות חברות וארגונים כיום? המסקנה שלי במאמר היא כי חברה המשקיעה בהישרדותה אין לה עתיד, נכון הדבר לקבוצה חברתית אתנית העסוקה בעברה ונכון הדבר לתאגיד מסחרי הנצמד למודל המוכר לו. האחרונים סובלים באופן כרוני מתופעה המכונה "חדשנות מדומה", בה הטכנולוגיה הכי מצליחה היא זו שמנציחה ומייעלת את התרבות הארגונית הקיימת אך לא משבשת אותה לכדי חדשנות אמיתית שתוצאתה פיתוח מוצרים בעלי יתרון תחרותי בר קיימא.